בכולנו נמצא געגוע עמוק לקרבה – יומן 8.2.18

עם הכתיבה של הבוקר, עלו בי דברים על קירבה.

Apple tree with buds

ניצנים של פריחה. תפוח ענה

קרבה פשוטה, זה צורך בסיסי, שנולדנו איתו, שמוטבע בנו.
קירבה של מגע פשוט,
של קבלה ללא שיפוטיות,
של אמון.
צורך בסיסי, שהתרבות סיבכה בכללים באיסורים, בספקות.
מה זה בסך בכול? – לגעת ולהיות נוכח.
לא למדוד מה הזמן שמהוגן ומותר לשמור מגע.
להיות במגע בנעימות, ללא מתח.
בנכונות להיפתח לזרימה לתחושות, ללא ציפיות. לתת ביטוי לכמיהה טבעית, למשהו בסיסי.
אפשר יד ביד. אפשר ברך בברך.
בחיבוק, בכרבול.
אף לאף, אצבע לאצבע. ברצינות ובקלילות, בהתמסרות.
חיפשתי כִּרבּוּל בגוגל. מצאתי מישהי שמתכרבלת בתשלום.
אבל קודם לזה הבנתי שמה שאני מבקשת לעצמי, פשוט עלי לתת לאחרים, וכך יהיה לי. ככול שאתן- כך אקבל,
שאין מה לבקש תשלום, שהיופי הוא שקבלה ונתינה הם בו זמניים, וזה החיבור של הקִרבה, של החיבוק, והכרבול, והמגע.
אני חוששת קצת, אבל לא ממש מפחדת.
להציע את זה. בגלוי.
בתנאי שקיימת התחושה שזה בסדר.
בתנאי שחרור ציפיות .
בתנאי הגדרת זמן וגבולות.
בתנאי ניסוי ותעייה.
להציע כניסוי.
לבחור מקום.
להעז.
להעז לפרסם-
מי בא? מי בא לו פשוט קירבה?

להעז גם דברים נוספים.
להבין שהזמן זה עכשיו.
לא לדחות לפעם.
עכשיו גם אם לא בבת אחת. גם עם התחלה צנועה. צעדים ראשונים.
להתחייב לעצמי, ללכת אחרי משאלות הלב.
אחרי רעיונות.
אחרי חזיונות. בעקבות אמונות.

 

מחשבה אחת על “בכולנו נמצא געגוע עמוק לקרבה – יומן 8.2.18

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s