לילד יום הולדת- סיפור מורכב

ריכזתי מחשבות על ימי הולדת, בעקבות פנייה של רוני.
כולנו נתקלים בענייני ימי הולדת: שלנו, או במשפחה, בין עם כחברים או כהורים. לעיתים זו משימה לא פשוטה.

Green Arum - fruits

צמח הלוף- פרות – שלב בהתפתחות

לילד יום הולדת- סיפור מורכב
מחשבות על נושא ימי הולדת,ומה שקשור אליהם

• בתרבות של העשורים האחרונים יום הולדת הפך לאירוע, לסיבה למסיבה.
מסיבה שמתרכזת באדם. לתת לו ולשמח אותו.
• בעבר היתה מסורת, הקשורה לדתו של האדם, והיו ערכים שהתייחסו לשלב החיים בו הילד או האדם נמצאים.
ציון יום ההולדת היה ציון דרך, הקשור לשלב החיים של בעל יום ההולדת.
עדיין יש אזכור לכך גם בחברה החילונית, אך המוטיב העיקרי הוא לתת משהו לבעל השמחה. בעיקר לתת שמחה.
• ענייני היומולדת קיבלו הרבה פעמים דגש חומרי, וקשה להימנע מהשוואות עם מה שעושים האחרים. כמה הם נותנים, כמה משקיעים, הן בעשייה והן בכסף.
• בימי הולדת שחוגגים לילדים, עם רמת החיים העולה, והאיחור בהטלת דרישות על הילדים, הילד הופך למרכז תשומת לב כמעט ללא התייחסות לשלב החיים בו הוא נמצא.

• לשמח ולשמוח – עניין חשוב, אבל לא תמיד זו התוצאה בשטח.
לפעמים להיות מרכז תשומת הלב קשה לילדים, ומבלבל.
– לפעמים עניין הציפיות וההשוואות, גורם לתסכולים.
– מדד המקובלות החברתית מתגנב ברקע- כמה מתייחסים ליום ההולדת. מה מביאים.
דברים אלו מעיקים גם על ההורים, והמשפחה.

• קשה להפריד כיום את הפן החומרי מהפן של יחס אישי.
יש תעשיה שלמה של מתנות, ואירועי יום הולדת.

• בעבר , כשרמת החיים הכללית היתה נמוכה יותר, נעשה מאמץ לספק צרכים הנחוצים ממילא- כמו בגדים חדשים, שעון, אופניים, צעצוע, בהקשר למועד יום ההולדת, ובהתאם לגיל הילד.
כיום רוב הצרכים מסוג זה במשפחות שמצבן הכלכלי סביר, מסופקים בשוטף, והמתנות בימי ההולדת הן תוספת, שמשקלה בעצם פחת.

• המתנות והחגיגה הם הצהרה על תשומת לב, שלא בהכרח נעשית מתוך פניות לילד, אלא לעיתים זה פיצוי על חוסר פניות.

Flowers in the yard

מתנות קטנות

חומר למחשבה
האם אפשר בימינו לציין יום הולדת ללא החגיגה הזו? או לשלב במקום משמעותי את משמעות הגיל ושלב ההתפתחות בו נמצאים החיים?

מה באמת נכון עבור בעל יום ההולדת? האם מישהו שואל אותו?
לא מה לקנות לו, אלא למה הוא מתגעגע, מה היה רוצה שיהיה בחיים שלו. ולבדוק איתו במה מדובר, ולהתכוונן לשפר דברים. לעשות תכניות משותפות, ולנסות להתקדם איתן ולבחון אותן לאורך השנה.

האם אפשר לפנות זמן לתת יחס אישי מיוחד, ולנצל מועד זה להתבוננות על השלב בו נמצאים?
מה השתנה, לאן רוצים לצמוח עוד, חובות וזכויות, מסוגלות ואחריות?

גם להורים זה זמן להתבוננות,
מה היה החלום שלהם בקשר לילד הזה, והאם המציאות של היום קשורה לחלום של אז?
מה השתנה בהם בעקבות ההורות, ולאן היו רוצים להמשיך.
ייתכן שהתבוננות כזו לא תהיה פשוטה.
המציאות הרבה פעמים שונה מהחלומות.

אצל מבוגרים לא פעם יום ההולדת האישי הוא נקודת זמן המביאה לחשבון נפש. תקופה לא בהכרח קלה, של השוואת החלומות למציאות, של רצונות להישגים, של התלבטויות, איך להעריך את מה שיש, ולאן רוצים להמשיך.

ואם ללכת עד לקצה-

האם אפשר לחיות את שלבי ההתפתחות בשוטף, ללא עצירה כול כך דרמטית בתאריך מסוים,
אלא תשומת לב יום יומית לילד או למבוגר, כך שלא ירגיש בחוסר, שיחגוג את קיומו מידי יום, ויהיה מודע ליחס שהוא מקבל, והיכן הרוויח יחס זה, והיכן היחס מוענק לו כמתנה, כצידה לדרך החיים.

אני נוטה לזכור שחגיגה יש רק מידי פעם, וימים רגילים יש הרבה יותר.
ומחפשת לחגוג משהו בכול יום רגיל, לחגוג משהו מהחיים, ואולי את היום כולו.
האם החגיגה היא שלי, או אני זקוקה שיארגנו לי אותה?
האם אדע לחגוג בעצמי? גם עם עצמי?

,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s