בימים הקצרים – יומן

Autumn leaves

עלי שלכת וגזע המשמש

אהבתי שירד גשם
לפני זה השדות נראו צמאים, וגם חלק מהעשבים בצדי הדרך.
מנות הגשם הם מתנה. וכשהן נדירות ההבנה כמה הן יקרות גוברת.
האם התחיל החורף, כך עם כול כך הרבה ימים חמימים?
היום הקצר כבר עבר. זוכרת שהקור והחורף באים בעיקר אחריו, ומצד שני הימים המתארכים אומרים שהזמן המוקצב לחורף קצר, מוגבל, ומתקצר ככול שהימים מתארכים.
אצלנו כול גשם מביא איתו בוץ. קצת ממנו נכנס אל תוך הבית, למשל עם עקבות של שתי החתולות שנכנסו לקבל אוכל.
אני צופה בעשבים שהתאוששו ומגביהים קומתם. בוחרת מה לעשב ומה להשאיר.
בבקרים כול העשב שוב רטוב. אחרי שחלף הגשם הטל הוא שמכסה את העשב בבקרים.
אחר הצהרים קצר. מנסה לפנות תשומת לב לשעת בין הערביים, ולצבעי השמים המשתנים. עוקבת אחרי השלכת. וגם מצלמת. וגם מסבה את תשומת הלב של הילדים הפוקדים את המשק פעם בשבוע, שילמדו להתבונן. לשים לב.
אוהבת את מראה העלים הנושרים. עץ הפקאן הסמוך לבית נדיב, ותקופה ארוכה משיר עלים. משבי רוח- נושאים אותם הלאה ממנו.
ברוחות שהיו ביום הגשום רוכזו העלים הנושרים, ונאספו בפינות שונות, במקום להיות פרושים כמרבד.
עכשיו ברוחות הקלילות, נושרים עלים נוספים והמרבד נוצר מחדש.
מידי יום אני מפצחת כמה אגוזים, בפינה הנמצאת מול החלון שלי. חלק אני אוכלת, וחלק משאירה עבור הצפרים.
בעיקר אוהבת את ביקור הירגזי, מידי בוקר. יכולה לצפות בו מחלון החדר, צונח ברכות מעץ המשמש הקרוב, כעלה נושר, ויורד לחפש מזון. גם צוצלת מגיעה. לעיתים הם עומדים, מתנדנדים מעט, על הערסל הסמוך, וממנו יורדים לארץ. לא יחד. כול אחד מגיע בזמנו.
עץ המשמש מול החלון הוא סיפור בפני עצמו.
בפינת הרְחָבָה שליד הבית, זרקתי לפני מספר שנים אוסף של חרצני משמש, שידעתי שבקומפוסט ייקח להם זמן להתכלות, וחשבתי שישמשו מעין חצץ לריצוף שולי הרחבה.
כעבור תקופה גיליתי שכמה מהם נבטו, מבלי שטיפלתי בהם. הנחתי להם לצמוח. גזמתי ענפים שהפריעו לערסל התלוי בסמוך, וענפים אחרים שהפריעו לעבור בשביל המוליך אל הבית.
עכשיו יש שם עץ, שמורכב משלושה חלקים. גובהו כגובה הבית. כבר שלוש שנים הוא פורח באביב, ושנתיים הבשיל פירות.
עוד ליד הבית עץ רימון שצמח מעצמו בשנה שרוקנתי לגינה את המים ממכונת הכביסה ועכשיו גם הוא עץ בגובה הבית. זהו רימון אדום שצבעו אדום גם בחוץ.

בעונה זו אני מוצאת זמנים לפיזור זרעים של פרחי בר שאספתי בעונה שעברה- פרג וציפורנית, ציפורני חתול, ואחרים.
גם השנה כמנהגי טמנתי לקראת עונת הגשמים כמה בצלי חצב בשולי השטח החקלאי, בעזרת מי שמזדמן באותו הזמן, כדי לחלוק את המאמץ ואת החוויה עם עוד מישהו.

בסביבה שלי אני מנסה לחיות עם הטבע באהבה. בשיח. בהקשבה. בהתבוננות.
מתגעגעת לבר. למחזורי צמיחה טבעית.
עושה מקום לצמיחה סביבי. צמיחה שמאפשרת להתחבר לעונות השנה. לנפלאות הטבע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s