ללמוד ערבית – יומן 31.10.17

באמצע אוקטובר השנה התחלתי לימודי ערבית מדוברת, הפעם זו עונה שלישית.
מתאים לי בסתיו. הערבים מתארכים. הקורס מסתיים באביב. היקף הלימוד- שעתיים, פעם בשבוע. התחלתי ב2015. קורס מתחילים, עם מורה מכפר מוסמוס. שהגיע ללמד במקום שקרוב לכפר שלי. רציתי ללמוד להבין את השפה, וללמוד קצת לדבר.

Learning a new language is difficult

שפה חדשה- קשה

אף פעם לא הייתי חזקה בלימוד שפות. גם אל מול האנגלית, שהייתה חלק מהמערכת החל מבית הספר היסודי, הייתי חייבת לעשות מאמץ כדי לעמוד בקצב של הכתה. עשיתי מאמץ. והמשכתי לאורך השנים. ויש לי אנגלית בסיסית.
ערבית ליקטתי פה מלה, שם פתגם, קטע שיר. לא התקדמתי הרבה. לספור עד עשר. שמות של ירקות אחדים.

כשהגעתי לגיל הפנסיה, בחרתי קורס ערבית מדוברת, כדי לפרוע חוב ישן לעצמי.
לעשות את המאמץ, ולכפר על כך שהרשיתי לעצמי להישאר ללא יכולת לתקשר אפילו בסיסית, בשפה של אנשים החיים ועובדים כאן, באותו מרחב. ושזו שפתם, ושפת התרבות שלהם.
הקושי היה גדול, המילים החדשות נטו להיעלם מהראש, באותה מהירות בה נכנסו לאוזן.
ראיתי שללא השקעת מאמץ בבית, לא אזכור כמעט כלום. אספתי אוצר מילים , הקלדתי למחשב. בעיקר ניסיתי לחפש קשרים בין הערבית לעברית, וכול מיני דברים שיעזרו להיזכרות במילים.

בהתחלה שמתי לב, כמה חשוב לחזור ללמוד. בקושי זכרתי את החוקים של הלשון בעברית, את הבניינים השונים באמצעותם מטים את הפעלים. היה חשוב לנער את האבק, ולהחזיר שוב לזיכרון.
יש לי מאבק מתמשך עם זכירת מילים חדשות, שמות של אנשים חדשים. מרגישה צורך לאתגר את עצמי, ולהתקדם.
השפה שלמדתי לפני הערבית היתה שמות צמחי גינון, שהיו זרים לי. כמה שמות בשנה, לאורך השנים האחרונות. צמחים נפוצים, צמחים חדשים שגידלתי אצלי. שמות הצמחים חסרי היגיון.
לעומת זאת המילים בערבית קרובות בחלקן לעברית, לא מעט מהן ממש דומות, מילים אחרות – ניתן לפענח את הקשר. ורבות שאין להן חיבור גלוי, ואני צריכה איך שהוא לזכור אותן.
חייבת להוסיף בראש עוד משהו, סימן, הקשר, מילה דומה, מעין נקודת אחיזה שבעזרתה אוכל לשלוף את המילים מתוך מאגר המילים בזיכרון. חזרות עוזרות, אבל לא די בהן.

Reference materials - Dictionaries
חומרי עזר- מילונים

בהתחלה הקושי עורר בי כעס.
החוויה היתה שהמציאו בכוונה מילים שונות כדי להבדיל בין השפות – הערבית והעברית, כמו שבגרסה המוסלמית שונו סיפורי התנ"ך, לגרסה אחרת.
כמו שהדתות המונותאיסטיות בחרו כול אחת יום אחר כיום הקדוש לה, כדי להבדיל. כך השפה, הסמלים, הלבוש המסורתי. תפקידם להבדיל, ולאפשר זהות ייחודית ושונה. התחלתי פתאום לראות שגם העברית "המציאה" כול מיני מילים, והטיות, שמי שצריך ללמוד עברית בוודאי חווה מין חוויה כז ו- של מה פתאום זו המילה, למה דווקא?

ניסיתי לדמיין את ראשית התפתחות השפה אצל קבוצות של אנשים.
איך מישהו הגה מילה, וחלק אותה עם אחרים, והדביק צלילים דומים, לדברים שהתחברו אצלו.
מדהים לחשוב איך כול זה התפתח ועבר תהליך של התמיינות וסדר. אבולוציה של שפה.

בספרון ממנו קראנו לאחרונה כתוב ששפה זרה תמיד קשה, נחוצים אימונים וסבלנות.

בשנה הראשונה רשמתי הרבה מילים, בהתמדה, במחשב. רכשתי מילון. קיבלנו חוברות תרגול. הכנתי שעורי בית. גיליתי את חומרי העזר במחשב: מילון ומשדרים ביוטיוב. מצורפות תמונות של דברים שמצאתי. התחושה היתה שיש בארץ התגייסות של אנשים כדי לאפשר למי שמעוניין ללמוד את השפה.

תודה מיוחדת לפרוייקט של מדרסה https://www.madrasafree.net/
למילון של רונן פרב http://ronen.rothfarb.info/arabic/

בשנה השנייה חיפפתי, לקחתי שוב קורס מתחילים, והשתדלתי לעקוב בשעור, ולעבור על שעורי בית, אך לא ממש פיניתי לכך זמן.
היו נסיבות פחות נוחות, והזמן הוקדש לדברים אחרים – למשל לבלוג.
השנה, כשחזרתי ללמוד, הפעם בקבוצה ליותר מתקדמים, בשעור הראשון והשני הייתי נבוכה מהקושי לחזור לעניינים. שכחתי הרבה. הבנתי שבלי חזרה לתרגול לא אתקדם. לא ידעתי האם יתאים לי להקדיש זמן לתרגל. אבל זה בא. הוצאתי את המחשב, והתחלתי לרשום מילים, ועם העשייה הגיע גם חשק מחודש לספוג עוד, בדרכי, של להעתיק, לסדר, למצוא הקשרים.

חוץ מזה כול כיתה היא אוסף אנשים חדשים, שאני תוהה קצת על קנקנם. יוצרת עבור הכתה דף קשר. משתדלת להכיר.
בשנה השנייה רכשתי חברה ששמה וגילה כשלי. קבעתי לעצמי יעד לפתח קצת קשרים חברתיים.
כיתות ערבית אינם שעורים פרונטליים לגמרי, וזה היה עוד גורם שמשך אותי- לצאת מהבית למקום בו עושים משהו יחד עם אנשים אחרים. שיש בו שיח מסוים.
אוספת תובנות על השפות, מציאות ותגליות קטנות משלי, פנטזתי על עריכת החומר שאספתי וארגונו, כך שישרת גם אחרים. לא ברור אם אגיע לזה.
בינתיים מתקשה בלדבר. מחכה שיהיה לי אוצר מילים ופעלים שהדיבור יבוא יותר בטבעיות. מרגישה שמשהו מתקדם.
רבי עקיבא ראה שמים יכולים לחרוץ אבן. אני מקווה שהטפטוף המתמיד של חשיפה לערבית, יבנה אצלי תבנית מספקת, שתהפוך שפה זו נגישה עבורי.
אולי עוד צעד סמלי לכיוון התקרבות בין אנשים, שחיים זה בצד זה. ואלו עם אלו.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s