מי לא מכיר? – קוטפים חתיכת גבעול של גרניום, מעציץ או מהגינה, שמים בעציץ, או בגינה, משקים בצורה מסודרת, ותוך כמה שבועות בודדים הענף ישתרש, ויתחיל להצמיח עלים נוספים, הגבעול יתארך, יוציא עוד גבעולים – והנה יש לנו צמח חדש, שגידלנו במו ידינו. אותו דבר עם יהודי נודד ממינים שונים.
הכנת שתילים של צמחי תה ותבלין
צמחים שקצוות של גבעוליהם יכולים להפוך לשתילים מאוד בקלות, הם צמחי התבלין המוכרים-
מרוה, נענע, רוזמרין, אורגנו, זוטה. וגם לואיזה. גבעול כזה נקרא ייחור.
נחמד ללכת בגינה עם הילדים, לגזום במספריים קצוות של גבעולים שנראים טוב. להכין בשביל השתילים עציצים עם תערובת שתילה לחה.
להוריד את העלים התחתונים, להשאיר את העלים העליונים.
לנעוץ את קצה הגבעול אל תוך תערובת השתילה, בערך עד החצי, או קצת פחות, להשקות, לשים במקום מוצל, להמשיך לשמור על הרטיבות ולחכות.
כעבור חודש בערך, הצמחים יתחילו להַראות שהם נקלטו, ומתחילים לצמוח. שתילים חדשים נולדים.
עוד כמה חודשים – והנה אפשר להעביר לגינה, ולאפשר לשתיל לצמוח למלוא גודלו.
כמה סיפוק מעשה כזה יכול לתת, וכמה פשוטה העשייה.
פעולות פשוטות שכול ילד ואיש, כמעט בכול גיל, יכולים לעשות.
החודשים היותר מתאימים להכנת שתילים מגבעולי צמחים – הם החודשים הקרירים מעט, בסתיו ובאביב.
עוד הרבה צמחים ניתן להרבות בדרך זו. אפשר לנסות, ולבדוק, מה מצליח.
תיאור קצר וממצה להכנת ייחורים של צמחי תבלין עבור חובבי גינון קטנים וגדולים. אני מתכוון להשתמש בו במסגרת סדנה לריבוי ווגטאטיבי של צמחי תבלין בגינה הקהילתית אותו אני מרכז. תודה לך איריס על המידע החשוב.