אי נחת מתמשך- המשך. חיים בתוך סיפורים.

a slug acting as bookworm

חשופית מתנהגת כתולעת ספרים

הסיפורים שלי משפיעים על החוויה הקיומית ועל הרגשות.

בהתחלה גיליתי את התובנה שהמחשבות שלנו גורמות לנו להרגיש כל מיני רגשות. הייתי אז סטודנטית בת עשרים וקצת, בשנה א' בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה בירושלים.
בחרתי בלימוד פסיכולוגיה כי רציתי להבין את עצמי, להבין את האנשים ואת התנהלותם בעולם. חשבתי שכשאבין אולי אוכל לתקן ולשנות. עדיין מנסה להבין. מנסה לתקן, לשנות.

אחר כך, סביב גיל 40 לא הספיקו לי הכלים של הפסיכולוגיה, חיפשתי כיוונים שמדברים על רוח. הוליסטים. פחות מדעיים. אבל החשיבה שלי נשארה כזו שבוחנת וחוקרת. ומחפשת כלים לעצמי.
קראתי כול מיני ספרי מודעות, עברתי מסע, בלי לצאת רחוק מהבית. מסע בעזרת ספרים. קראתי ביניהם כמה מספריו של אושו. מהספרים הבנתי שיש לנו הרבה רעש בראש, שגורם לנו לסבל. הרבה שיפוטים, הרבה סיפורים לגבי עצמנו והעולם, שמנהלים אותנו. זה התחבר לי טוב – המשך להתבוננות מהזווית בה בחרתי כשהסתכלתי על המחשבות כקודמות לרגשות. כגורמות לרגשות.
היתה תקופה בה פתחתי לעצמי את קלפי הזן טארות של אושו, ככלי לתרגול יומי של מודעות, מודעות לדברים שתוקעים אותי וליכולת להגיע ליותר חופש. הצצה לקלפים ניתן לעשות בקישור http://www.mystic-market.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=213758.

היה לי עניין לשלוט ברגשות שלי ובהרגשות שלי. לא להיטלטל בגללן, שלא יפריעו לי לחפש את השביל שלי. את הבשביל – מה שלי. האמנתי שיש לי קול פנימי.

באותה תקופה, כבר הרשיתי לעצמי לבחור להאמין במה שעוזר לי להתמודד עם עצמי ועם העולם.
זה היה המדד האם האמונה הזו מתאימה לי.
לא היה לי כול צורך לחשוב שזו האמת. שזו אמת לכולם. האמונה היתה כלי, כלי המאפשר לי להסתדר עם החוויות של החיים, עם עצמי, עם השיפוטים שלי. לנהל את עצמי ואת החיים שלי.
יש בי משהו שאוהב לנהל. יש בי משהו שאוהב לקחת חלק ושאחרים ינהלו. תלוי מתי, מה הנסיבות.

פגשתי אחר כך את שיטת "העבודה" של בירון קייטי.
העבודה שהיא עושה עם אנשים, כדי לשפר את חווית החיים שלהם והתפקוד שלהם, היא עבודה על המחשבות.
מאד התחדד לי כשבדקתי את המטען הרגשי שעולה בי – שאכן כשאני שופטת את המציאות ולא מקבלת אותה, אני סובלת. השתדלתי לעבוד עם עצמי בכיוון שמסמנת ביירון קייטי.
http://thework.com/sites/thework/ivrit/thework.asp.
העבודה לא נגמרת. כנראה.
עדיין מגלה שאני חוזרת לספר לעצמי סיפורים, שעומדים ביני ובין החוויה הפשוטה של היום והרגע.

In the wild on a tree

כול רגע –
נולד לרוגע.
כשאני לחוצה-
הרגע חומק.
כשאני רגועה –
הרגע שלי.

eveving view

מתנות של ערב

 

 

אני הדין
ואני החשבון,
ואני שופטת
בחסד עליון,
את עצמי לחסד
כל יום,
כל היום,
כי בחרתי לצאת לחופשי.

אני הרשות העליונה
ובחרתי לתת
לעצמי חנינה.
נדונה לכף זכות
הרשות נתונה,
נדונה לחיי מתנה.

לקריאת : אי נחת מתמשך – פוסט ראשון

3 מחשבות על “אי נחת מתמשך- המשך. חיים בתוך סיפורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s