אביב- חול המועד פסח, ויומולדת

אביב – עם צמיחה נמרצת של עשבים ושיחים, לבלוב עצים, הטבע עמל ליצור פרי, פוריות.
עסוק בפריון, פרו ורבו. פרחים פורחים – האפיון של עונת האביב. חגיגה של צבעים.
ריח פריחת ההדרים, מלך ריחות האביב מציף בעוצמה וחודר לנשמה.
ריח, רוח, מצב הרוח. הפכפך כאביב. שמים מעוננים חלקית – זה טוב, לא ממש גשם, אך עוד לא היובש, שידלל את הפריחה, עד שינצח אותה. סביב גם התרחשויות חג הפסח המתמשך ומתחלק למיני מועדים ושבתות, עצירת השגרה. תזזית של אירועים שלא כדאי להחמיץ וביקורי משפחה. מערבולת אביבית שכזו. ברקע קריאות ציפורים, חלקן קריאות חיזור.

גם השנה בפסח פסחתי על ליל הסדר, ואני בסדר עם זה. 
העליתי קצת זיכרונות ביני לביני ממה שהיה בלילות סדר במהלך השנים. רק טיפה מהזיכרונות, וידעתי שאין בי געגועים להתכנסות הזו. לישיבה מסודרת סביב שולחן, וסביב ארוחות חג. אין לי צורך כזה.
אני אוהבת מפגשים חופשיים, שבהם חופש להתרחשות, לשיחה. גם עם בני משפחתי הקרובים.
אין לי צורך בזהות לאומית. הלאומיות איננה ערך בעבורי.
אני מתגעגעת לזהות אנושית חובקת כול, המתרגמת לקרבה אנושית במפגש עם בני אדם. בני גילים שונים,
דרגות קרבה גנטיות שונות, תפיסות עולם שונות. מחפשת זהות חובקת אנושות, ואוהבת גם כלפי הסביבה.
זהויות הבונות מחיצות, מחדדות את השונות, באופן שבונה ריחוק – נתפשות עבורי כמשהו זורע זרעי ריחוק וניכור.
שמחה במגוון ובשונות, ובדרכים שונות שאנשים בוחרים לעצב את חייהם. אבל מחפשת את המקומות שמטפחים את התפיסה החובקת כול. כמו בריינבו, שעדיין לא חברתי למפגשים הקורים שם.
אבל גם בעולם שסביבי מתרחשים מפגשים כאלו, מאפשרים, מזמינים לשבת יחד, ליהנות ביחד, לצעוד ביחד בטבע, לאלתר ביחד, במוזיקה, ריקוד, שירה. כול מיני אפשרויות. והכול פתוח לכולם.

טעמתי בימים אלו מעט מתוך שלל אירועי פסטיבל מקומי, שצמח מאנשים בקהילה הסמוכה, שכלל מגוון סוגי אירועים, פתוחים לכול. מצעדה בשבילים בשולי העמק. מהאביב בכול פינה.
מהשקט שסביבי כשכולם מתכנסים לאירועים או נוסעים להם.
ערבבתי מנות של שקט ושל טבע, עם מנות של מפגשים עם אנשים, ובילוי משותף.
חלפתי את תקופת יום ההולדת שלי – כעשרה ימים שבין התאריך העברי לתאריך הלועזי, ביון אדר לניסן.
בששה לאפריל סיימתי שנה קלנדרית, את שנת השישים ושש של חיי, ועברתי לתחילתה של שנה נוספת, שנת השישים ושבע. ללא חגיגות רשמיות, אבל מודעת לחגיגה שבעצם הזכות הזו להמשיך לחיות, ליהנות מאביב נוסף, מזה שהעולם ממשיך להתקיים, ובאורח נס יש המשכיות לדברים. ומשהו בי בוחר להיפתח להמשך, לדברים שיבואו.
התחלת העבודה על הבלוג היתה בראשית אוקטובר 2016.
הבלוג עכשיו בן חצי שנה. גם זו נקודת ציון. עדיין יש לי חלומות, ורעיונות, שמבקשים להיוולד.
ודברים שהצמחתי סביבי, שממשיכים לצמוח. ויכולה לתרום את חלקי לחיזוק דברים ולעשיה ולטיפוח רעיונות בכיוונים בהם אני מאמינה. ויש שתילים במשתלה שמחכים שאמצא להם מקום בו יוכלו לצמוח.
ואולי גם רעיונות שמחכים להיוולד, ואולי גם לצמוח, במקומות מתאימים.
אביב- תקופת פריחה, שלב חגיגי, שבעקבותיו מבשילים דברים – מופצים זרעים, להמשך צמיחה והתחדשות.

מחשבה אחת על “אביב- חול המועד פסח, ויומולדת

  1. אביב שמח איריס,
    מזל טוב על הזכות להמשיך לחיות, ליהנות מאביב נוסף, מזה שהעולם ממשיך להתקיים, ובעיקר על הבחירה שלך להיפתח להמשך, לדברים שיבואו. 🙂
    מעריכה מאוד את האומץ להשתחרר ממנהגים ומחויבויות ולחיות בבחירה מודעת לחופש שלך.

    גם אנחנו ביקרנו בפסטיבל בק. טבעון (זה היה ספונטני בסוף, תוך כדי טיול באזור) ונהינו מפעילות של קיימות עם הילדים .

    רוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s