כרוב, כרובית, ברוקולי וקולרבי

כרוב,כרובית,ברוקולי וקולרבי הם ירקות חורפיים מוכרים. כולם שייכים למשפחת המצליבים.
בסופו של דבר יצמיחו עמודי פריחה עם פרחים צהובים, ואז תרמילי זרעים קטנים, גליליים – מאורכים וזרעים עגלגלים קטנים. גם השתילים דומים וקשה להבחין ביניהם.
כאשר הם צומחים – בגינה או בשדה – מתחילים להתבלט ההבדלים.


הקולרבי קטן יחסית – מפתח במקום גבעול – כדור , ממנו יוצאים העלים. אם לא ייקטף – הכדור יתחיל להתארך ויהפוך לגבעול הנושא בקצהו ניצנים, אחר כך פרחים ולבסוף תרמילי זרעים.

הכרוב קטן יחסית לכרובית ולברוקולי, אך גדול מהקולרבי.
לאחר שהצמיח עלים ראשונים הפרושים לצדדים, הוא מתחיל לגדל את עליו מכונסים במרכז הצמח, מכסים זה את זה – עד שהם רבים וצפופים ומופיעים ככדור עלים. זהו "ראש כרוב". כשהכדור מתקשה למגע- סימן שהוא מוכן לקטיף.
אם לא ייקטף בשלב זה – זמן הקטיף שלו למאכל, יתחיל להתארך בפנים הכדור גבעול עם ניצנים, עד שהכדור יבקע ויפנה דרך לגבעול לפרוץ החוצה – למעלה, הניצנים יפתחו, יפרחו ויגדלו תרמילי זרעים.

הכרובית מצמיחה עלים שגודלם מרשים. היא צמח גדול, שתופס הרבה מקום. היא זקוקה למרחב שלה כדי לגדול לצמח מפותח. הראש הלבן יופיע במרכז הצמח, אחרי שכמות העלים הגדולים תספיק כדי להזין את התפרחת הזו – ראש הכרובית המוכר, הלבן, הכבד. הכרובית הנאכלת – היא מקבץ של ניצנים שטרם התפתח. בתחילה הכול מוסתר במרכז הצמח, עטוף בעלים, כעבור עוד זמן הראש הזה גדל ומתגלה מבין העלים הנפתחים, כמו הפתעה, כמו מתנה שהסירו מעליה את העטיפות.
בשלב זה הוא נקטף. מקבץ לבן צפוף ומוצק של ניצני הצמח, כשהוא טרי הוא ממש טעים גם למאכל חי.
אם מניחים לצמח להמשיך ולגדול – הראש המוצק מתפצל לחלקי ענפים משוני צורה, הנוטים להפוך את צבעם לוורדרד. ממשיכים ומתארכים, ובאופן לא ברור הופכים לניצני פרחים רגילים, הנהפכים לפרחים צהובים, בדומה לפרחים של הכרוב, הברוקולי והקולרבי.

הברוקולי מצמיח גם הוא עלים רבים. בהבדל מחבריו לקבוצה, הצמח מסתעף ונוטה לגדל קבוצת ענפים. בראש הענף יופיע ראש הברוקולי, גם הוא מקבץ ניצני פריחה צפוף וקשה בראשיתו. ראש הברוקולי אינו מוסתר על ידי העלים וצבעו ירוק. לכן הוא פחות בולט לעיין .
כשמורידים את ראש הברוקולי, הגבעול עליו צמח הראש יצמיח ראשים נוספים, קטנים יותר, על גבעולים צדדיים שהוא מפתח. כאשר קוטפים קולרבי, כרוב או כרובית, מקבלים יבול פעם אחת. ודי.
הברוקולי ממשיך להניב תפרחות ברוקולי נוספות, וניתן לקטוף ממנו לאורך עונה די ארוכה. במהלך העונה התפרחות נהיות מרובות, אך הגודל שלהן יורד. הן יושבות על גבעולים ארוכים.

כדאי לטעום את גבעולי הברוקולי חיים וטריים – מסירים את הקליפה העוטפת את הגבעול.
טעם הגבעול הקלוף מושך לאכילה, ומזכיר מעט את טעמו של הקולרבי.
גם גבעולי הכרוב והכרובית טובים למאכל חי לאחר קילופם. הקולרבי למעשה נאכל גם הוא כגבעול (עגלגל) קלוף. אם לא נקטוף את ראשי הברוקולי, הניצנים יהפכו לפרחים. והדבורים יבואו אליהם בשמחה. שיח ברוקולי נותן שפע פרחים. מוסיף את תרומתו לכלל הפריחה האביבית , כמו החרדל, שפרחיו צהובים, וגם הוא קרוב משפחה (משפחת המצליבים- עם 4 עלי כותרת).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s