אודות

ואת אשיר עלי,/ מילַי / כעלים נושרים,/ עלֵי השיר. 
ואת יושַר- / עלה חדש / יצוץ,
תחת זה / אשר נשר.

גדלתי להיות יצור יצירתי. ייתכן שנולדתי כזו.
יותר אומנית בטבעי מאשר זהויות אחרות, שגם הן חלק ממני- מושבניקית, אמא, פעילת סביבה במינון משתנה, כיום מצומצם. חקלאית אורגנית.
משהו בתוכי מחפש חלוציות, לחלץ מהמציאות דברים חדשים. כמו – אפשרויות מעוררות תקוה, או מחזקות את הרוח.
מלבד עצים שנטעתי וממשיכה לטעת, תוך תקווה שיישארו (מזכרת ממני) גם אחריי, קיוויתי שאוכל להשאיר "עקבות ברוח". באמצעות מילים שיגיעו גם בעתיד אל אנשים.

about

נולדתי במושב וותיק למדי, (באפריל 1951), וקיבלתי שם של פרח. הזמן –  קצת אחרי קום המדינה, הדי מלחמת העולם השנייה היו באוויר. כאבי המלחמות ליוו את השנים ופחדי המין האנושי ויכולתו להרע, הטילו צללים על האור שהיה ושישנו. רוב שנותיי אני שם, במושב ובחוויית העולם הגלובלי. חולמת על עולם אחד, אנושות אחת.

בשרות הצבאי הייתי חיילת, החולמת על עולם של שלום ומחפשת ליצור. בחרתי להמשיך בגיל 20 לכיוון היצירה וחיפוש החופש האישי. בחרתי בפרק חיים בקריית הציירים בצפת וזכיתי לחוות מערכת יחסים שהיא מתנה לחיים. ניסיתי שנת אוניברסיטה בירושלים (פסיכולוגיה). חזרתי לצפת. פרק הורות התחיל – לידת ילד ראשון בגיל 23 בצפת. ואז חזרה למושב.

עוד זוגיות ונישואין ועוד ילדים ומשק חקלאי שהסב דרכו לאורגני www.meshek.net , מתוך חיפוש תשובות ראויות לנו ולעולם. ומעבר לטבעונות במקביל.

מאחר שתמיד היו בי חיפושי דרך, בעקבות משבר גיל הארבעים בחרתי בפרידה מהנישואין וראיתי לאחר חיפושי דרך, שהפרידה היא גם מזוגיות בכלל.

הייתי מגויסת לדרך שבחרתי בה – המשך חקלאות (אורגנית), הורות וחלומות על הדברים שאוכל ליצור ולחלוק (שני ספרי שירים קטנים  שלי, בשנות התשעים).

נתתי עצמי לתפקידים שנטלתי עליי ועם זאת המשכתי לחפש דרכים לצמוח וליצור. סיכמתי עם עצמי והצהרתי בקול, על תכנית של "יציאה לפנסיה"  ובניתי את המשק שלי כך שיאפשר לי את הפרישה.

עכשיו הזמן הגיע. גיל 65. עבדתי לקראת השחרור ממטלות היומיום ומצאתי את הדרך, להמשיך עם המשק כפנסיונרית של עצמי.

תודה לעולם שתמך בחלומות שלי, שאפשר להגשים אותם.


את דרכי באינטרנט התחלתי עם אתר בשנות האלפיים.  אחר כך בלוג, שבאמצעותם קיוויתי להגיע לאנשים. בשנים האחרונות הכתיבה לרשת פסקה. לא התמדתי. היו תקופות בהן כתבתי לעיתון מקומי ולעיתון קו למושב, מידי פעם.

כתבתי יומן. אימנתי את עצמי לעסוק בכתיבה.

עכשיו אני כאן, עם אוצרות במגרות ורצון לתת הזדמנות לדברים נוספים שרוצים לנבוע מתוכי.

רוצה לחלוק נקודת מבט, מחשבות, דברים שחוויתי, רעיונות, חזון  וידע לגעת בצמחים ובאדמה.

רוצה לזרוע זרעים באמצעות מילים, לחבור באמצעות המילים ולגעת בעולם.

מזמינה לשוטט בין הדפים והמילים.

אשמח לכול מי שמתלווה אליי באמצעות המילים והרעיונות ובוחן אותם בדרכו שלו.

תודותיי, איריס.           אוקטובר  2016.

מחשבה אחת על “אודות

  1. מקנאה בך שיש לך זמן לכתוב ובנתיים לרגע מרווה את צמאוני במילים שלך, תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s