האשחר רחב העלים הוא עץ נפוץ, שלא זכה לציון מיוחד.
הוא צומח בטבע, לרוב באזורים סלעיים, ומשמש לעיתים גם בגינון, ובעיקר זורע עצמו בלי שהתבקש, במקומות מושקים שונים. נובט תחת עצים, ומתגנב ומתערבב בין השיחים בגדרות חיות. בעצם הציפורים הן שדואגות להפיץ אותו, ולפזר את פרותיו הקטנטנים, בשפע.
אני נמשכתי להתבונן בו כשהתחלתי להתנסות בגידול עצים מנבטים שהפיצו את עצמם.
כשמצאתי נבטי עצים, בשלב ממש קטן, ניסיתי והצלחתי להעביר אותם לעציצים, ולגדל מהם שתילי עצים. את נבטי האשחר הראשונים הבאתי מנחל השופט, שם מצאתי אותם ליד אחת הבריכות, ומאז התחיל הרומן שלי עם עץ זה. הרומן המשיך כאשר חוויתי ריח טוב כשטיילתי בחורש במורד הכרמל, באביב . חיפשתי את מקור הריח, ולהפתעתי פגשתי את עץ האשחר בפריחה – פריחה עדינה ולא מתבלטת, ממנה הגיע ריח נעים זה. הריח עדין, ולא תמיד מורגש.
כעץ בר מקומי ידעתי שהאשחר יצליח לגדול בלי עזרה מרובה, ובלי השקיה, לכן חלק מהשתילים שייצרתי, נשתלו והפכו לעצים בשולי השדה שלי. הם מצליחים לגדול ללא השקיה וכיום כבר נהיו עצים של ממש.
שתיל אחד שתלתי בגינה שליד הבית. שתיל זה קיבל השקיה חלקית, והפך לעץ בעל נוכחות תוך שנים בודדות. וכאן חיכתה לי הפתעה נוספת, גיליתי שהפריחה אהובה על דבורים, ובעונה שהעץ פורח הוא הופך לעץ מזמזם, ושוקק חיים. אם לא שמתי לב לכך שהעץ בפריחה (פריחה עדינה ולא בולטת), הזמזום החזק מעיר את תשומת לבי לכך שעונת הפריחה החלה.
העץ לא עשה פירות עד כה. בדקתי ומצאתי שיש לי עץ שפרחיו זכריים בלבד. ולא יכול לעשות פירות.
מצאתי עץ עם שפע פרי במקום אחר בישוב, ומהם לקחתי בעבר פירות להנבטה.
קראתי עוד ברשת, ואכן זהו עץ דו ביתי – יש עצי זכר לחוד, ועצי נקבה שמצמיחים פירות – לחוד.
קיבלתי מידע מעניין, שיחס הנקבות הוא 1 או 2 לעשרה עצים. אכן לא סתם התרשמתי שמעטים העצים הנקביים – עושי הפרי. אך אלו שמפיצים פירות מצליחים להבטיח את הריבוי השופע של עץ זה .
אשחר- עץ ירוק עד– עליו לא נושרים בחורף. יש לו קרובי נוספים שהם שיחים. אחד מהם נקרא אשחר ארצישראלי.
