שקד מצוי

השקד הוא עץ צנוע, המסתפק במועט. גובהו לא רב.
בטבע, באזורים הררים וסלעיים צומחים שקדי בר, שהפרי שלהם מר, ואינם מתאימים למאכל.
במטעים צומחים עצי שקד מורכבים, עם שקדים טובים למאכל, המכונים שקדים מתוקים.

עצי השקד אינם מושכים תשומת לב, רוב חודשי השנה. בחורף הם עומדים בשלכת, וענפיהם עירומים ואפורים. אך בסוף חודש ינואר, ובפברואר הם מפתיעים אותנו בפריחתם.
הפריחה חלה סביב ט"ו בשבט – המכונה חג האילנות.
עצי השקד הם הראשונים לפריחה בסוף החורף, מבין עצי הבר של ארצנו, ומבשרים את האביב.
בדרך כלל הפריחה שופעת מאד ומופיעה על ענפי העץ בעודם עירומים, לפני הצצת העלים החדשים.
מראה עצי שקד פורחים, שובה את העין.

%d7%a2%d7%a0%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a7%d7%93-%d7%a2%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%9d-1

ענפי שקד עם ניצנים

בזמן של הפריחה העץ יפהפה, ומתבלט לעינינו, מרחוק בצבעו הלבן או הוורדרד.
בהמשך העץ מצמיח גם עלים חדשים, ובמקום הפרחים יופיעו פירות שקד. הפרי מתפתח בהדרגה, והזרע מתכסה בקליפה קשה. הקליפה הירוקה החיצונית מתייבשת ונבקעת בקיץ, והשקדים מוכנים למאכל, ומתאימים גם לזריעה.

בשיר הנפוץ, והמושר בטו בשבט, "השקדייה פורחת" כינה המשורר את העץ "שקדיה". שם זה דבק בו, והפך לשמו העממי.

ראו פוסט בנושא: הנבטת שקדים ושילובם בנוף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s