בשורות קצרות – הקדמה

כתבתי מעין שירים, מגיל 17 בערך. למגירה. לנסות לבטא את עצמי, לסייע לעצמי להכיר את מה שבתוכי.
בהתחלה המילים היו די רחוקות ממה שרציתי שיהיו, לא ממש ביטאו. בהמשך, התקרבו יותר ויצאו ממקום ספונטני יותר. יותר מדויקות.
סביב גיל 40 התחלתי לגלות שהן אכן כלי ביטוי וכלי עבודה בשבילי.
לא התעניינתי בהיבט האם יש בכתיבה שלי אומנות. רציתי לבנות גשר – ביני לעולם. ביני לאנשים. לעתים הוצאתי דברים לעיניי אנשים וחלקם נתקבלו, העבירו משהו.
הכתיבה – הייתה תרפיה עבורי. מזכרות מדברים שחוויתי, שחשבתי. מעין אלבום של תמונות פנימיות. לדפדף, להיזכר. לתפוש את הרגע, לעשות קשר סימון – בחוט המחשבה שלי. שאוכל לחזור ולמצוא את אותו רגע.

מוציאה מתוך האוסף, דוגמאות. ואולי פה ושם יצוצו גם מילים חדשות. אולי חלקן ידברו אל מישהו מהקוראים וייפגשו משהו, שיהדהד איתן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s