חגים ומסורת – הקדמה

באופן כללי יש לי השגות ומחשבות בנושא המסורת, המוסרת לנו מסרים וסיפורים מהעבר, וכובלת אותנו אליהם במוסרות (= ריתמה), וגם אל צווי מוסר.
יש לי קושי להזדהות עם טקסים. בעיקר עם התכנים.
צפות אצלי מחשבות של תהייה ועולים בראשי הרבה סימני שאלה, ומתעורר בי רצון לייצר חלופות.
המסורת עוסקת בעבר. אני מחפשת איך ממירים אותה בתכנים וערכים הצופים פני עתיד, ובונים אותו- יוצרים בעבורו נתיבים.
המסורת מחברת בין אנשים לעבר.
אני רוצה לראות מסורת מתחדשת, מסורת שמוסרת מסר לאנשים – המכוונת אנשים להסתכל קדימה אל המחר, ועוד הרבה יותר רחוק, אל עתיד שנאהב לראותו מתגשם.
נכון להשתמש בכוח של טקסים, בכוח של מועדים להתכנסות, בהתרכזות משותפת בסיפורים וברעיונות, כדי ליצור ולבסס חיבור בין אנשים, באמצעות תכנים חדשים – תכנים המכוונים למודעות אישית ולהשתתפות בבניית עתיד העולם והאנושות.

גם בחנוכה השנה, כמו בדרך כלל בחגים , צצו אצלי שוב המחשבות.
נראה לי שהדור שלנו, (החילוניים), חוזר על מילים, בלי באמת להאמין בהן. בגלל הצורך לחבר, להתחבר. צורך בזהות.

כל כך רוצה שיהיו טקסטים חדשים. שבאמת אוכל להזדהות איתם.

ניסיתי הבוקר למצוא חלופה לשירים שמלווים את הדלקת הנרות, או לפחות עוד שיר לגיוון.
והשיר כאן לפניכם.

בשורות קצרות – חנוכייה חדשה

4 מחשבות על “חגים ומסורת – הקדמה

  1. היי איריס,
    כל כך מתחברת למה שכתבת.
    משפחתי חזרה בתשובה כשהייתי בת 8. המהלך נעשה בכפייה וללא הסברה וחיבור.
    הייתה תקופה שניסיתי ללמוד ו"ליישם". אך בחיי הבוגרים הבנתי שזאת לא דרכי.
    כיום, בתור אמא, אני מוצאת את עצמי מתקשה לברך את ברכות הדלקת הנרות הרגילות. נכון שמבחינת שימור המסורת זה נחמד, אבל הטקסט "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר ציוונו…", כל כך רחוק ממני וקשה לי להעבירו לבני. מרגיש לי שטקסט זה מלווה בצילו של הפחד. היראה.

    • רוני- תודה על התגובה והשיתוף.
      אשמח לשמוע ממך אלו תכנים המתאימים לשאיפות ולתקוות שלך, נראה לך שיכולים להתחבר לחנוכה-
      בכול הקשר שהוא- סמלי החג, סיפורי החג, עונת השנה,
      אני מאמינה שכדאי לצקת משמעות רעננה ומתחדשת לחג זה, כמו לחגים האחרים.
      אשמח לחשוב ביחד- מה אכן נכון לימנו.

      • תודה איריס,
        אני מאמינה שניסים קורים….גם בחנוכה🙂. תמיד מתחברת לזה.
        חשוב לי שלא תהיה תחושה של קורבנות (עם שורוק).
        רוב חגי ישראל, מקושרים לכוח והגבורה שלנו על אויבינו. הגדלה של עצמנו דרך הקטנה של אויבינו. זה מיותר, עתיק ולא תורם לדבר מלבד תחושת ה"באו עלינו לכלותינו" שעדיין פועמת בעיניי רבים מהיהודים.
        בטוחה שקרו גם דברים טובים אז…מי זוכר?
        כתבת: "נראה לי שהדור שלנו, (החילוניים), חוזר על מילים, בלי באמת להאמין בהן. בגלל הצורך לחבר, להתחבר. צורך בזהות."
        איך מחליפים/יוצרים זהות חדשה? זה אפשרי?

      • שמחה על הדיאלוג שנוצר.
        שאלת- האם אפשר ליצור זהות חדשה?
        התשובה באופן כללי היא כן. אנחנו (האנשים) עושים זאת לא מעט.למשל- דתות, לאומים- לא התקיימו מאז ימי בראשית, אלא התגבשו בתהליך, שאפשר להבחין בראשיתו בנקודת זמן מסיימת בהיסטוריה..

        חשוב להבין איזו זהות חדשה כדאי ליצור ולאמץ.
        מה המניעים לשינוי הזהות, מהן המטרות.
        יצירת זהות חדשה – נושא רחב בפני עצמו. אשתדל להתייחס לכך בפוסטים ,מקווה שייווצרו בהמשך.
        תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s