האנושי – מוסר וחוקים – דרך ההסתכלות שלי

כמי שצמחה בסביבה חילונית, לא ייחסתי את צווי המוסר והחוקים לאל, אלא ראיתי בהם יצירה אנושית.
במהלך השנים חשבתי על השאלה מהו תפקידם ומניין ישאבו את תוקפם.
איך אדע האם נכון לציית לחוקי המוסר ולחוקים בכלל.

זה התחיל עבורי מהתהייה על תפקידן של עשרת הדיברות. אותן הכרתי משעורי התנ"ך בבית הספר.
(לצערי לא למדנו על מערכת החוקים העכשווית במדינה בה אנחנו חיים).

הדיברות שדיברו אליי, היו אלו המתייחסות ליחסי אנוש ולא לאל.
דיברות, שהובנו על ידי, כמסייעות לקיום חברה אנושית מסודרת, המגנה על מה שקוראים כיום – זכויות הפרט.
לֹא תִרְצַח.
לֹא תִנְאָף.
לֹא תִגְנֹב.
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

מה ייתן תוקף לחוקים אלו – אם הסמכות של אל, שמצווה וגם מעניש על הפרת צווים, לא קיימת?
כאדם חילוני ראיתי כמחויבות אישית להבין את העולם ולקחת אחריות לחלק שלי בתוך הדבר העצום הזה.
בקיצור- אחריות אישית להשלכות של מעשיי.
הבנתי שעל אף שאני חושבת על עצמי כאינדיבידואליסטית – ריבונית על חיי והשקפותיי, אני גם יצור חברתי ואין לי באמת רצון לחיות במנותק מהחברה. אני זקוקה ליחסי גומלין עם אנשים.
אולי בביטוי "יחסי גומלין" מסתתרת חלק מהתשובה לשאלות הקשורות לגבי הסדרת יחסי אנוש במסגרת החברה. הסדרה שכוללת חקיקת חוקים ואכיפתם.
ביחסי גומלין יש גמול מסוים – גמול במובן תמורה, אנו מתוגמלים מהיחסים, בצורות שונות.
היכולת להתארגן ביחד, כדי ליצור דברים לטובתנו, קשורה ביכולתנו לקיים חברה בה נוכל לפעול ביחד, תוך הבאת צרכי החברים בחברה בחשבון.
כיום ומזה דורות אנחנו תלויים בחברה וביחסים מוסדרים על מנת למלא את צרכינו. גם את צרכי הקיום הבסיסיים של מזון ובית וגם את צרכינו ביחסי אנוש נעימים.
אני שואלת את עצמי, מהם החוקים שמאפשרים למקסימום אנשים לחיות בתחושת בטחון ורווחה.
וכלפי חוק ספציפי – מה השלכותיו. האם הוא משרת את הצרכים של מירב הפרטים של החברה?
באיזה אופן?
ברור לי שארצה בקיומם של חוקים כמו לא תרצח ולא תגנוב. ברור לי מה קורה לתחושת הביטחון במקום בו לא נשמרים חוקים אלו.
מבחינת ההבנה שלי – מה שנותן תוקף לחוקים, הוא השרות שהם עושים לחייו של האדם כפרט ובמבט רחב- לא רק לפרט יחיד, אלא לכול קבוצות האנשים.
האם זה מועיל? האם זה נכון לטווח הארוך? יש חוקים שדרושים לזמן קצר, כמענה למצב מסוים וחולף ויהיה צורך לשנות אותם כשישתנו התנאים.

אני רואה את העולם כיחידה אחת. מצוקה של אנשים במקומות קרובים אלי וגם במקומות רחוקים בעולם – משפיעה על מצבי וביטחוני, במהלך הזמן.
אני מאמינה שדרושים חוקים השומרים על טובת כלל האנשים.
חסר בעיניי חוק בסיסי מאד – חוק האוסר על מלחמות ועל ייצור כלי נשק ומכירתם. זה כנראה עוד רחוק, אבל כל כך מתבקש, כשחושבים מי נהנה ממלחמות ולעומת זאת כמה אנשים נפגעים מהן וכמה משאבים מנוצלים ומתבזבזים סביב התנהלות זו.
לאור התנהלות המין האנושי היום – אפשר להבין שהוא לא סיים את התפתחותו, מבחינת חקיקת חוקים שייתרמו לחיים טובים והרמוניים בעולם.
הרמוניה בין האנשים ובינם לבין הסביבה.

הבסיס להסדרת הקיום האנושי הינה מערכת חוקים – שקופים ומובנים – שאנו יודעים בברור מה הם משרתים ואיך הם משיגים זאת ואת הטובה שהם מביאים איתם, חוקים וערכים המשרתים את החברה.
חשוב שאכן החוקים יהיו משרתי החברה ושהחברה תציג לעצמה יעדים, שמביאים לרווחה ולהרמוניה
לחבריה ולסביבה לטווח ארוך.

%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a7-%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%91%d7%92%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95

בשאיפה להרמוניה בין אנשים ובינם לסביבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s