אודות הבלוג:

רשומה נבחרת

הבלוג שלי מציע מידע על יצירת גינה והכרות עם הטבע.
מביא זוויות הסתכלות על החברה האנושית ומשתף בחלקים
מהעולם הפנימי ומסביבת החיים האישית.

העולם שלי מורכב ורב תחומי.

 לאחרונה אני רוצה גם לעודד השתתפות אקטיבית בשמירה על מגוון המינים בעולם באמצעות תמיכה בארגון  https://this-is-my-earth.org/

אני רוצה לחלוק את העולם שלי ואת הידע שלי עם אנשים.
להמשיך לקרוא

שירים מהמגרה- רגישה ליופי

יש בי בור
מלא פחד ,
פחד מטורף ,
שצורח בי .

Leaves

עלי שלכת- רגע חולף

יש בי
מעין של אור ,
אור מנחם ,
מפכפך בקירבי .

לעתים בור הפחד נפתח ,
גרוני חנוק ,
מכווצת כולי .

עתים המעיין בי שר ,
והאור ניגר ,
ושניהם שלי .

בין הפחד
ובין הנחמה
רגע שלווה
ורגע מהומה .
להמשיך לקרוא

שילוב עשייה ורכישת כישורים במערכת החינוך מראשיתה- נגיעה קצרה בנושא

אחד הדברים שבולטים בעידן שלנו, הוא שפחות ופחות אנשים יודעים לעשות דברים במו ידיהם.

observation

בניה – מיומנות אחת מיני רבות

פעם מיומנויות של עשיה אפשרו לאנשים יותר רווחה, והיו מוערכות.
היום קונים בכסף דברים שיוצרו באופן תעשייתי, או את עבודתם של בעלי מקצוע. (עולם בעלי המקצוע סובל מחוסר יוקרה, מחוסר דור המשך, ומפחות מקצועיות).

הסיבות מורכבות. התוצאות הן שיש פחות ממי ללמוד ופחות עניין ללמוד לעשות דברים באופן עצמי.
מערכת החינוך מוטה לתחומי האקדמיה, הידע, ולענייני עולם ההי טק, והיזמות.

עשייה בידיים איננה חלק ממערכת החינוך הממלכתית. לפי דעתי היה ראוי שיינתן לה מקום של כבוד.
להמשיך לקרוא

זרעים- מיהם בעצם?

מהו הזרע?

Germination - Seeds of carob

זרעי חרובים, לא כולם נובטים בקלות, חלקם יחכו לשנים הבאות

הזרעים הם עוּבַּרִים, שמיועדים לצאת לדרך לבד.
עוברים מהם יתפתח צמח חדש, דומה לצמח האם.
השליחות של הזרעים היא להצמיח צמח נוסף, שיתחיל קטן ויגדל למלוא גודלו, של צמח בוגר.
כשהצמח יהיה מוכן- יצמיח גם הוא זרעים.

הזרע יוצא לדרך, כחבילה ארוזה.
בחבילה עובר קטן, אליו מוצמד מלאי מזון, שיעזור לו לעבור את התקופה הראשונה.
לרוב העובר הזה רדום, ואמור לשהות במצב התרדמה עד שהתנאים יתאימו לצמיחה.
חבילה יקרת ערך זו, עטופה בקליפה דקה, ולעיתים בשכבה קשה נוספת.
להמשיך לקרוא

חליל

שחזרתי את השיר מהזיכרון. לפעמים שיר בא אלי, ונכתב לו, ורק באופן עמום, מבינה על מה ולמה.

 

אני החליל
שבו מחללת הרוח,
אחולל למקצב מנגינה
שפשרה
לא אבין.

אני המיתר,
עליו
אצבעך פורטת,

ואני גם היד,
שכותבת
את
התווים.

 

אני והגוף – מערכת יחסים קרובה

אני זה לא הגוף, אך אם אין גוף, אין אני. נולדתי בו, מתי נוצרה ההפרדה?
הקשר בין הגוף למה שאני מזהה כ"אני", הוא מורכב.
מלא שאלות פתוחות- לגבי מערכת היחסים שלי איתו, ולגבי המושג 'אני'.
"מי אני ?" – שאלה קשה. מיהו גופי- התשובה כביכול ברורה יותר, נראית לעין.

(הצילום מילה יפה, הגזורה מהמילה הקדומה צֶלֶם. "בצלמו ובדמותו ברא אותם". צלם= דמות. הצלמים היה שמם של פסלוני האלילים להם סגדו בתקופות היסטוריות, אנשים ברחבי העולם.)

כיום אנו סוגדים לדמות שלנו עצמנו, למה שנראה בעין המצלמה.
למשהו החיצוני הגלוי לעין. אבל גם לגבי הגוף, וגם לגבי הנפש, מה שגלוי ומוכר, ונתפס על ידי הזולת, האנשים שפוגשים אותנו, שומעים, רואים תמונה, הוא חלק פעוט.
הזהות, הנפש, הרוח- המרכיבים את האני- מורכבים ורבי פנים.
להמשיך לקרוא