אודות הבלוג:

רשומה נבחרת

הבלוג שלי מציע מידע על יצירת גינה והכרות עם הטבע.
מביא זוויות הסתכלות על החברה האנושית ומשתף בחלקים
מהעולם הפנימי ומסביבת החיים האישית.

העולם שלי מורכב ורב תחומי.

 לאחרונה אני רוצה גם לעודד השתתפות אקטיבית בשמירה על מגוון המינים בעולם באמצעות תמיכה בארגון  https://this-is-my-earth.org/

אני רוצה לחלוק את העולם שלי ואת הידע שלי עם אנשים.
להמשיך לקרוא

מחשבות על קורונה, פחד מהמוות, והתנהלות העולם

המצב המיוחד אליו נקלעה האנושות בעקבות הקורונה, מעלה מחשבות רבות.
ברצוני לשתף את נקודת המבט שלי.

קורונה- הפחד מהמוות, והפחד מהלא נודע

התרבות שלנו הביאה את הפחד מהמוות, לקדמת הבמה.
נותנים לפחד לנהל לנו את החיים.
כאילו לא נמות בסוף, כאילו המוות הוא לא הדבר היחידי הבטוח.

(אימת אי הידיעה- מנהלת את האנושות במשך שנות קיומה.
בגללה המציאו אלים, תפילות, טקסים.
להמשיך לקרוא

בניית עולם של שיתוף פעולה- ללמוד להסתכל על התמונה הרחבה ולקחת אחריות

מסע ההתבגרות של המין האנושי טרם הושלם.
בכדי לבנות עולם של שיתוף פעולה, המתנהל בצורה תומכת חיים לטובת האדם והסביבה, אנשים צריכים לעבור שינוי ברמה האישית.

הבנה שחשוב לחנך לאורה :
אנו חיים בעולם אחד, המשותף לנו ולהמון אנשים נוספים מכול המינים והצבעים,
ולהמון יצורים חיים נוספים.

יש צורך להכיר יותר את המערכת הכללית, ולהבין שמה שקורה לחלקיה השונים נוגע לחיינו, בהווה, וגם בעתיד.

הרעיון לשים את טובתנו האישית, הפרטית, בראש סדר העדיפויות הוא מוטעה, במידה והוא נבנה על הסתכלות צרה על המציאות.
כשמרחיבים את ההסתכלות מבינים שחיינו מושפעים מהרבה דברים נוספים, שנוגעים לזולת ולסביבה.
שחיינו גם משפיעים על סביבתנו, לחיוב ולשלילה.

באחד מספרי המודעות קראתי אמירה שאין לאדם אפשרות להיכנס לגן עדן, מבלי לקחת גם את האחרים אתו.

עלינו לזכור שמצבם של אנשים אחרים בכול קצות העולם, משפיע על איכות חיינו, ועל מצב עולמנו.
השאיפה צריכה להיות להגיע למצב בו לכולם בעולם טוב לחיות, ולכולם יש תנאי קיום מספקים.
לבחון באלו תנאים לסביבה יש אפשרות להשתקם, ולהיות בסיס בטוח יחסית .

כול פגיעה באחד ממרכיבי המערכת עלולה להתבטא במוקדם או במאוחר גם בחיינו האישיים.

מודעות כזו מצמיחה את ההבנה ששיתוף פעולה הוא בסיס חשוב עבור כולנו. שיתוף פעולה לטובת איכות החיים ואיכות הסביבה.

מלחמות, תחרות, יוצרים ביזבוז משאבים ומרחיקים אותנו מהדרך לעולם שפוי ולסביבה תומכת חיים.

ההכרה שכולנו מחוברים, ואכפתיות רחבה, צריכים להנחות אותנו.
חשוב שכול אחד יחיה באופן המאפשר לו להתפתח ולקחת חלק בעשיה משותפת, ולכוון את חייו מתוך חיבור לתמונה הרחבה.

אנשים משלבים כוחות כבר הרבה שנים בפיתוח מענה לצרכים אנושיים שונים.
ככול שיוגדרו מטרות יותר דחופות, ורלוונטיות להמשך קיומו ולטובתו של עולמנו רב המשתתפים, כך יעלו הסיכויים שיינתן מענה לטיפול בשאלות קיומיות בסיסיות.
ככול שאנשים ירגישו שייכים זה לזה, ואחראים יחד לעולם, ייבנו שיתופי פעולה, שיאפשרו יצירת שינויים משמעותיים.

העולם שלנו כיום הוא עולם של חלוקות, זהויות הנמצאות ביריבות, תחרותיות, וניצול.
ברור שהתנהלות כזו מביאה איתה נזקים.

פיתוח אינדיבידואליות, וטיפוח הכישורים האישיים, הוא כיוון חיובי.
מטרתו לסייע להפיכת כול אדם לחלק מפותח, בריא, ותורם למען הסביבה והחברה. חלק המבין את יכולתו, וגם את התמונה הרחבה של סביבת חייו בעולם המשותף לעוד רבים.

כדי שכמה שיותר מהאנשים יוכלו להיות חלק תורם יש צורך לאפשר לכולם לחיות ברמת קיום בסיסית מספקת, להיות מחוברים לידע הנגיש כיום , בהיקף חובק עולם.
התהליך צריך להפוך את כולם לחלק מתמונה משותפת חיובית, ויוצרת מציאות משתפרת והולכת.

ללמוד וללמד על אחריות אישית
על כול אחד ללמוד לקחת אחריות, על עצמו, ועל בחירת מטרה חיובית לחייו בעולם, מטרה הנגזרת מהבנה רחבה יותר של המציאות.
ללמוד למצוא את השקט הפנימי המאפשר תרומה לסובב אותנו.

על כול הורה ואיש חינוך, לחנך את עצמו, ולחנך ילדים להסתכלות רחבה על העולם, וללקיחת אחריות להתפתחות אישית, ולתרומה לעולם.
לכולנו נחוצה ההבנה שכולנו שותפים, ויכולים ליצור מציאות טובה יותר באמצעות שיתופי פעולה.

את המשאבים האישיים להשקיע בעשיה אישית, בדרך התנהלות אישית, היוצרים בעולם שינוי  כלשהו בכיוון שיכול לאפשר חיים ברי קיימא, תוך תחושת שייכות, חיבור , וצפייה קדימה לעתיד טוב יותר.

לעסוק בעשיית דברים שתורמים, (ולחסוך את הזמן שמושקע בלהיות נגד, לטובת עשיה והשקעה בכיוון חיובי.)
ללמוד להתבונן בפרטי חיינו, ולראות מה מהם תורם, ומה מזיק ומיותר.

תחושת תמיכה הדדית-
לפתח שיח מאחד ומקרב, של הכרה רחבה, ושיתוף פעולה.

אני מאמינה שאנשים יכולים להוות סביבה תומכת זה עבור זה, לעבור לשיח חיובי, מעודד ומחזק, בכול שלבי החיים.
להשקיע בהסתכלות על הדברים החיוביים, לחבור אליהם, או להוסיף עוד מהם.

בעולם כזה לא הפחד ינהל את האנשים, אלא חזון ותמיכה הדדית.
חשיבה חובקת כול,
שלווה מספקת כדי ליהנות מיופיו של העולם, הטבע, היצירה האנושית.
כוחות של חיוב, יחליפו את האנרגיות השליליות המהוות כוח מניע חזק במצב הנוכחי.

הרבה צעדים קטנים, של הרבה אנשים , שיכוונו לעולם עם רוח חדשה וערכים משותפים בונים, יוכלו להביא שינוי.

אני גדלתי בתקופה שהשיר Imagine של ג'ון לנון, היה כלי שהעביר לי מסר, שדבקתי בו והשפיע על בחירות בחיי, ואני מאמינה בו גם כיום.
מה שבחרתי לקחת מהשיר הוא שחשוב לדמיין את העולם החיובי שהיינו רוצים לחיות בו, ואז לבחור בלקיחת אחריות לגבי הצעדים שאנחנו יכולים לעשות בכיוון.

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=2&prfid=16154&wrkid=31292   https://www.youtube.com/watch?v=g6DFwnuriXg

איריס הביצות- צמח בר בסכנת הכחדה ריבוי והשבה לסביבה

איריס הביצות –  Grant-Duff's Iris  –  הוא צמח ממשפחת האיריסיים.
הצמח גאופיט, הנכנס לתרדמת קיץ, ומתעורר עם הגשמים.
הוא בעל קנה שורש קצת חריג- קנה שורש אנכי.

פריחת איריס הביצות

פריחת הצמח ליד עמוד החשמל

פורח בסוף החורף, בפברואר- מרץ. פרחיו צהובים.
מתאפיין בכך שחלק ניכר מהפרחים מופיעים בין עלי הצמח, ולא נישאים מעל העלים. הצמח מתרבה על ידי חלוקה והתפצלות. יוצר מקבצי צמחים צפופים.

לפני כעשר שנים מצאתי ליד המסילה הישנה של רכבת העמק הלקט יבש עם זרעים של איריס הביצות. לקחתי קומץ של זרעים, ואת השאר השארתי, כדי לא לפגוע בסיכויי הריבוי של הצמח.
הנבטתי את הזרעים בהצלחה עם בוא החורף הבא.
להמשיך לקרוא

בלוג יומן- הסיפור על איריס הביצות- ריבוי והשבה לסביבה 29.2.20

בכול מקום בו אני משוטטת ברגל, ואני נתקלת בזרעים של צמח מעניין, אני לוקחת זרעים כדי לנסות לגדל את הצמח.

פריחת האיריס 27.2.20 (6)

מקבץ צמחי איריס בפריחה שופעת, השנה.
אחד ממקבצי הצמחים הוותיקים

קצת לפני שעשו עבודות עפר לטובת הקמת רכבת יוקנעם כפר יהושע, היא רכבת העמק החדשה,
עם התוכנית שכללה סלילת כביש כניסה חדש ומשופר למושב, סימנו את צמחי איריס הביצות בקטע המסילה של הרכבת הישנה. הסימון היה כנראה חלק מתהליך של הצלת מושבות איריס הביצות שהיו שם, והיו מוכרות לחובבי האיריסים, שהיו מנסים לתפוס את מראה הפריחה . בשעתו פגשתי אנשים שחיפשו את המקום, ואף הכוונתי אותם לנקודה.
כחובבת הטבע המקומי, הכרתי פינה זו והשתדלתי לזכור לבקר את הצמחים בעונה הפריחה. המסילה הישנה הייתה ממש קרובה לכביש, נהגתי להגיע לסביבה ברכב, ולשוטט לאורך המסילה, לראות את הפריחה.
אני לא זוכרת האם בהקשר לחשש מפני הפגיעה בצומח בקטע זה של המסילה, או שסתם כך, הגעתי להסתובב שם ברגל, בעונה שכבר הצמחים התחילו להתייבש, ואולי בכלל חיפשתי זרעים של מעוג, שזכרתי שפורח לא רחוק משם. מבלי שהתכוונתי מצאתי באחת ממושבות האיריס, שגדל במקבצים, הלקט יבש ופתוח, שהזרעים הציצו מתוכו.
ידעתי שהצמח מוגן, לכן לקחתי רק קומץ מהזרעים, והשארתי את השאר, למרות שמהתבוננות בסביבה לא ראיתי שקורה שם ריבוי טבעי מהזרעים. (לא ראיתי שהופיעו בקטע השטח ההוא צמחי איריס צעירים, בתקופה בה שוטטתי שם).
(לפי ויקיפדיה עבודות הסלילה של המסילה התחילו ב2011, מכאן שהתחלתי את הסיפור הזה לפני כעשר שנים)


להמשיך לקרוא

שירים מהזמן האחרון- חורף

16.12.19

Psidium cattleyanum

הסתעפות ענפים של גויאבה תותית, לאחר כמה שנות הגבהת נוף ועיצוב.

בקצב של חורף
איריס של חורף, רוצה להישאר במיטה,
לקום לאט, ולא לתת דין וחשבון
בפני הרעיונות, שקוראים לי-
זוזי!
שנסי מותניים!

להפנים
שמותר לי להאט,
לעשות פחות.
אפשר להיאחז בגיל, בהצטננות שלי,

אפשר אולי

פשוט, לקבל זאת.


אלף רעיונות בראש

מתעוררת בהדרגה
לעוד יום
של
אלף רעיונות בראש.
עוד יום
של ההשלמה עם כך
שבפועל אצליח לבצע
רק אחדים מביניהם.

Luffa big  fruits

פירות ליפה בגודל מלא, לפני ההבשלה

שאפגוש את הצורך להשלים עם כך
שאשלים מה שאשלים
ואשלים עם הפער שבין
הקצב של הרעיונות,
לקצב של ההתנהלות.

שאתמודד עם המתח שזה יוצר בי,
ועם הרצון להירגע,
שגם הוא לא מתממש,
אלא לרגעים.

~~~~~~~~~                                              ~~~~~~~~~
אני כולי
שירים ולחן.
הרבה שעות מחשב
כדי
לכתוב כול
זאת.
כול מחשבה
שבי מבלחת
יכול שאהפוך אותה
לארץ של פלאות.

Quercus ithaburensis big and old

אלון תבור וותיק עם נוף רחב בשדות כפר יהושע

______

רואה תצלום
אותו צילמתי,
שמור אצלי
על צג מחשב.
עץ האלון, מאז,
החליף עליו לא פעם,
גם בשדה
שבתמונה ירוק
הזמן לא התחשב.
הלוא מאז אותו שדה
נקצר
וגבעוליו
חזרו אל העפר.
—–
וכבר חלפה עונה, ושוב שדה נזרע,
עונות חוזרות ,
ורק הזמן
אינו חוזר
בחזרה.
תמיד הוא זמן אחר,
ויש דמיון חלקי.
יודעת מה היה
ולא יודעת מה יהיה
חלקי.

Under a fig tree

מתחת לתאנה


חולקת הרהורים
יוצקת במילים.
וכמו שכבר כתבתי
שירים הם כמו עלים.
עכשיו זה סוף הסתיו.
אני העץ
והעלים
נושרים.

26.6.19 + 16.11.19